כשאנו אומרים “משטח גירוד”, אנו מתכוונים למגוון די גדול של מוצרים. החל ממשטח קרטון צר וקטן העולה עשרות בודדות של שקלים וכלה במתקני טיפוס מורכבים שהם כמו עיר קטנה לחתול הבית המפונק שלכם. ישנם משטחים להצמדה לקיר, משטחים הדומים לשטיח חבלים, ועוד סוגים רבים של משטחים.

המשותף לכולם זה שפני השטח שלהן בנויים מקצועית באופן כזה שמגרה את החתול לנעוץ בו ציפורניים ולחדד אותן. אז כאן בטח תשאלו, למה שאני ארצה שהחתול שלי יחדד את הציפורניים שלו? ההפך הוא הנכון! אני דווקא רוצה שהחתול שלי יהיה בעל ציפורניים כמה שיותר קהות וקצרות, כך ישרוט אותי פחות, ואת הרהיטים שלי פחות. נכון? אז כאן המקום להסביר כי פעולת חידוד הציפורניים של החתול היא צורך נפשי בכלל, הרבה יותר מאשר צורך פיזי. אומנם יש בגירוד משטח גם אלמנט של פעילות פיזית, התמתחות, הוצאת הציפורניים ממקומן וחידודן, אך למעשה ההרגל הזה נעוץ עמוק באבולוציה של החתול. זוהי פעילות מועדפת עבורו, פעולה שמשחררת אצלו במוח הורמוני רוגע ושלווה, משחררת הורמונים היוצאים דרך כריות כפות הרגליים שלו והוא משאיר שם את הריח שלו במקום הזה. הדבר מאפשר לו לסמן לעצמו, שהוא המלך של השכונה הזאת, ונועד לסמן לחתולים אחרים, (גם אם הוא גר כחתול יחיד בדירה) שזה פיסת האלוהים שלו, ושאף אחד לא מוזמן למרוח את הריח שלו כאן, כי זה שלו. ולהסתובב במקום בו יש את הריח שלו מכל יום מאז שהוא זוכר את עצמו, זה מאוד מרגיע עבור חתול.

אז מי שמאמץ חתול, רוצה שהוא יהיה רגוע, ורוצה לספק לו את כל מה שהוא צריך כדי להרגיש טוב, כדאי שיספק לו מתקן או שניים-שלושה מתקני גירוד מסוגים שונים, אם הבית גדול.

יתרון נוסף של מתקן גירוד ייעודי, זה שאם הוא מתאים לחתול ומוצא חן בעיניו, הוא לרוב מפחית מאוד אם לא מעלים לגמרי את השריטות לספות ושטיחים בבית.

ומה לגבי העובדה שהציפורניים מתחדדות מכל הפעילות הכיפית הזאת של לגרד מתקן גירוד?