התאמה טובה ונכונה של כלב למאמצים תבטיח שביעות רצון של כל הצדדים, ובעיקר שהאימוץ יהיה לתמיד, ובכך יחסך כאב לב לכלב ולאנשים במשפחה במקרה של התאמה שנכשלה. כתבה תנסה להקיף את מגוון השאלות שעל המאמץ לבדוק, לפני ובמהלך תהליך בחירת הכלב המתאים ביותר למשפחה.

כמו שכל המשפחות שונות, כך גם כל הכלבים שונים. לכל משפחה יש מאפיינים שונים וציפיות שונות מאימוץ כלב. באופן דומה, גם כל הכלבים שונים אחד מהשני. אפילו אם ידוע גזע, מין גודל וגיל הכלב, עדיין יש מרחב מאוד גדול לאישיות של הכלב הספציפי, ולכן במידת האפשר, יש לאסוף כמה שיותר מידע, הן על עצמנו, יכולותינו וצרכינו, והן על הכלב, והצרכים שלו. בחינה מוקדמת של כל הנתונים הללו, תביא להתאמה האופטימלית.

אז מה עלינו לשאול את עצמנו לפני בחירת הכלב?

מאפייני המשפחה:

רמת פעילות המשפחה – אם הכלב מאומץ לבית הצמוד לחווה בה המשפחה עוסקת בחקלאות, והכלב מצופה לבוא עם הבעלים לעבודה, זו רמת פעילות שונה ממצב בו הבעלים הוא קשיש שגר בדירה ויוצא רק לטיולים קצרים סביב הבית. כמו כן, בית שיש בו הרבה אנשים ופעילות רבה, שונה מבית בו הכלב יתגורר רק עם אדם אחד.

קיומה של חצר בבית המאמץ – בית עם חצר צמודה ומגודרת יכול לאפשר גם לבעלים שאיננו פעיל להחזיק בכלב הזקוק ליותר פעילות. מצד שני, יש לקחת בחשבון שכלבים מסויימים חופרים, ועלולים לגרום נזקים לא רצויים לגינה, אם מושארים שם ללא השגחה.

יכולת להתחייב לכלב – בסעיף זה נכללות התוכניות ארוכות הטווח של המשפחה, וגם הזמן הפנוי לבלות עם הכלב, וסגנון החיים של המאמצים שמזה נגזר כמות שעות שהכלב יהיה לבד. לפני שבכלל מאמצים כלב, חשוב להבין כי עם הכלב מגיעה מחוייבות לשים את צרכיו במקום ראשון. זה ברור לכל מי שיחשוב על זה, שאתה לא יכול להחליט שלא בא לך היום לרדת עם הכלב. יש לו צרכים ביולוגיים שאינם משתנים בגלל מצבי הרוח של המאמץ, נסיעות שלו לחו”ל, או מעבר דירה. מרגע שמאמצים כלב, זאת אחריות לכל החיים, לקחת לחיסונים לפי תוכנית הוטרינר, להוציא לטיולים בכמות ובאורך ואיכות הנדרשים לכלב למען בריאות נפשית ופיזית, להאכיל, לרחוץ קערת מים ואוכל, או לדאוג למי שיחליף אותכם בכל עת שאינכם יכולים לספק את הצרכים של הכלב.

יכולת פיזית – הכוונה שהמשפחה צריכה להבין אם יכול להיות לה קושי להתמודד עם כלבים מסוימים. לדוגמה, אדם המתקשה בהליכה, או אם מצופה שילדים צעירים יחסית יוציאו את הכלב בחלק מהמקרים. במקרים כאלה למשל, חשוב לבחור כלב שיודע או יכול ללמוד במהירות לא למשוך כשהולכים אתו עם הרצועה.

יכולת כלכלית – על המשפחה המאמצת להבין לעומק את העלויות של טיפולים וטרינריים קבועים, ובמצבי חירום רפואיים, או לחילופין ביטוח רפואי, טיפולים קבועים נגד תולעים ופרעושים, מזון, דוג-ווקר במקרים שצריך לשכור מישהו להוליך את הכלב בצהריים כשכל המשפחה בעבודה/לימודים, פנסיון בזמן חופשות…. יש להבין ולקחת בחשבון את כל העלויות הללו, ורק אז אם מגיעים למסקנה שניתן לעמוד בזה, לקבל החלטה לאמץ כלב.

בעלי חיים אחרים במשפחה – חשוב לבחון ולחשוב אם חיות אחרות שגרות בבית יוכלו להתמודד עם הבאת כלב חדש הביתה. למשל, אם יש בבית חתולים מבוגרים שמעולם לא נחשפו לכלבים בעבר, יש סיכוי טוב שגם אם הכלב מכיר ואוהב חתולים, זה יהיה טראומטי עד כדי בלתי אפשרי לחתולים מבוגרים להסתגל למצב החדש.

פעוטות ותינוקות או נשים בהריון במשפחה – במצבים בהם המשפחה המאמצת נמצאת בתקופה רגישה של הריון, לידה וילדים קטנטנים, יש להיות ערים לצרכים המיוחדים העולים מתקופה מיוחדת זאת. למשל, נשים בהריון מתקשות לעיתים להתמודד עם ריחות חזקים, ואילו פעוטות ותינוקות יכולים לבכות בקול רם, לנהוג בחוסר עדינות, וגם להיות לא יציבים.

אלרגיות ונטייה לאלרגיות של בני המשפחה – לפני אימוץ כלב, מומלץ למשפחה כולה לבקר בבתים המגדלים כלבים בתוך הבית מספר פעמים למספר שעות ובכך לבחון אם מי מבני המשפחה אלרגי לכלבים. החיים עם אלרגיה תמידית אינם פשוטים, אם כי לא בלתי אפשריים. כדאי לדעת זאת מראש כדי להכניס את זה לשיקולים אם בכלל לאמץ כלב. עם זאת, נקודה שאינה ידועה לרוב ההורים, מחקרים שאוששו מזה שנים רבות מראים כי כמות האלרגיות והאסטמה בילדים אשר גדלו במשפחה עם בעלי חיים נמוכה יותר משמעותית מאשר אצל ילדים שגדלו בבית ללא בעלי חיים.

ציפיות המשפחה מהכלב – או במילים אחרות: למה בכלל אנחנו רוצים לאמץ כלב? האם חברי המשפחה השונים תמימי דעים לגבי עצם האימוץ? ומה כל אחד יתרום לטיפול בכלב? ומה כל אחד יקבל מזה שכלב נוסף למשפחה. דיון מסוג זה יכול לעורר אי הסכמות ופערים בין

 

מאפייני הכלב:

גיל הכלב – ההתלבטות הנצחית היא האם לבחור בגור מתוק וחסר ניסיון, או כלב בוגר? גור דורש המצאות איתו בבית ברוב שעות היממה, תרגול רב, יציאות תכופות, הרבה סבלנות לחינוך ואילוף.

מין – הטענה היא כי זכרים נוטים להיות יותר אגרסיביים וטריטוריאליים, אך אם יוצאים מהנחה שמדובר בכלבים מעוקרים, ואין כוונה להרביע את הכלבים, יותר נכון יהיה להתייחס לתכונות האישיות של הכלב הספציפי ופחות לנושא המין שלו.

גזע – רוב הכלבים המאומצים בישראל הינם מעורבים, או מה שקוראים גזע מקומי. עם זאת, חשוב לציין כי גם בקרב כלבים גזעיים, ישנו מנעד של אישיות ויכולת הסתגלות, אם כי קטן יותר בדרך כלל מאשר בכלבים מעורבים. בדיוק כמו אצל אנשים. לכן, כדאי להכיר את הכלב הספציפי, ולבחון אותו לפי התכונות האינדיבידואליות של הכלב עצמו, ההיסטוריה שלו וכו’.

רמת פעילות נדרשת – ככלל, הליכות או ריצות, זמני משחק ארוכים יומיים הם תנאי הכרחי לבריאות נפשית ופיזית של הכלב. אך הכלבים נבדלים בכמות התנועה הדרושה להם לצורך הגעה לאיזון. חשוב לבחון את הטמפרמנט של הכלב, ולנסות להתאים בין הצרכים שלו ליכולות המשפחה המאמצת.

גודל – גודל הכלב הוא עניין מתעתע. לעיתים מאמצים כלב קטן כי חושבים שהוא זקוק לפחות תנועה, או שהוא יהיה שקט יותר, אך לעיתים ההפך הוא הנכון. ההשפעה של הגודל היא בעיקר על כמות המזון והאפשרות להרים את הכלב על הידיים. כמובן שאם מחפשים כלב עבודה, כעזרה לרועה צאן, או כתומך לאדם בעל מוגבלויות, ישנה חשיבות שהכלב יהיה גדול. אך מעבר לכך, חשוב יותר התאמת האופי והטמפרמנט למאמץ, מאשר הגודל הפיזי של הכלב.

האם מסתדר עם כלבים? עם חתולים? – גם אם יש בבית חיות אחרות, וגם אם לא, חשוב לברר את יכולת ההתמודדות של הכלב עם חיות אחרות. הכלב יוצא לטיולים, פוגש חיות אחרות בפנסיון ואצל הוטרינר. עם זאת, המידע הזה הוא מידע ראשוני בלבד, ולרוב אלא אם הכלב קשיש, ניתן לעבוד איתו על פיתוח סובלנות כלפי בעלי חיים אחרים.

האם מסתדר עם ילדים קטנים ופעוטות? – הכוונה בסעיף זה היא לא לכלבים שמתרגשים ליד פעוטות ומלקקים ודוחפים אותם מרוב התרגשות. פעמים רבות כלב מתייחס באופן שונה לילדים מאשר למבוגרים. כלבים מסויימים יראו בילדים חלק מהלהקה שלהם וירצו לשמור ולגונן עליהם, ואילו במקרים אחרים עלול הפעוט או הילד להיתפס כאיום. וישנם כלבים בעלי יצר ציד חזק שלא אולפו ללכת עם הרצועה מבלי למשוך, דבר שעלול לסכן ילדים צעירים והוריהם. לפעמים הם רכושניים מאוד לגבי הצעצועים שלהם, ובמקרה כזה עלולים לחטוף צעצוע שלהם מיד של פעוט. כלבים רכושניים לא מאולפים וכלבים בעלי יצר ציד חזק שאינם מאולפים הם לא הכלבים הכי מתאימים, אם כך, למשפחות עם פעוטות ותינוקות.

היסטוריה רגשית, וקיומן חרדות כגון חרדת נטישה, אגרסיביות, רכושנות – באופן כללי, הפרעות רגשיות ברוב הכלבים ניתנות לטיפול ושיפור רב מאוד, גם אם לא מניעה מוחלטת, וזאת על ידי טיפול תרופתי ו/או התנהגותי. העניין הוא שזה דורש לרוב מאמץ עם ניסיון קודם, או בעלים המוכן ומסוגל להשקיע מה שנדרש כדי להגיע לתוצאה טובה. לפעמים דווקא התהליך הזה הוא האתגר שהמאמץ רוצה. אך לרוב לא מומלץ למשפחה חסרת ניסיון עם ילדים קטנים לבחור דווקא בכלב שיש לו עוד דרך ארוכה והשקעה רבה עד שיגיע לאיזון.

היסטוריה רפואית – הכרת ההיסטוריה הרפואית של הכלב חשובה כדי שהמאמץ יוכל לקחת זאת בחשבון, וגם משום שזה יכול ללמד דברים חשובים בנוגע להתאמה למשפחה. לדוגמה, כלב המתאושש מפטרייה בעור, לא כדאי שישהה ליד תינוקות או קשישים, או חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, שכן פטריה עלולה לסכן את בריאותם, אך לא ממש תהווה בעייה עבור אנשים צעירים ובריאים בדרך כלל.

לסיכום, בבחינת הסוגייה של בחירת כלב למשפחה, רבים מסתכלים על הכלב, ומנסים לבחור תוך התייחסות  לגודל, צבע, וטעמים של המאמץ, אשר אינם מלמדים כמעט דבר על ההתאמה שלו למאמצים ספציפיים. חשוב מאוד שהמאמץ יתייחס קודם כל להבנה של הצרכים והיכולות שלו עצמו, ואיזה מין בית הוא יכול להעניק לכלב. רק לאחר מכן, להתחיל לבדוק כלבים, ולבחור את הכלב שיביא את האושר שקיווינו לו למשפחה המאמצת.