כלבים לרוב מתגרדים לעיתים קרובות. גירוד מידי פעם היא פעולה נעימה לכלב ומרגיעה גירוי מזדמן בעור. אך לעיתים התופעה מתגברת עוד ועוד עד שברור שהכלב סובל מההתגרדות, ואפילו פוצע את עצמו מרוב גירודים. במקרים שרואים שהכלב מתגרד באופן עקבי, מתגבר או מתגרד עד כדי שפוצע עצמו, וכן כשהגירוד מגיע עם סימפטומים נוספים כמו דלקת אוזניים, ריח רע, וסבל וכאב – זה הזמן לדאוג לאבחון מקיף של בעיית הגרד. האבחנה של הסיבה לגרד בכלבים היא תהליך מתסכל, משום שישנן כל כך הרבה סיבות לגרד, ואת רובן קשה לבודד אחת מהשנייה. לכן הפיתרון לבעיית גרד היא לרוב מסע הדורש שלבים וסבלנות, כמו גם קשר רציף עם הוטרינר המטפל.

סיבות אפשריות לגרד בכלבים:

טפילי עור – לרוב זהו “החשוד המיידי” כסיבה לגרד. הכוונה לקרציות ופרעושים, שאותם לעיתים ניתן לראות, אך גם לטפילים מיקרוסקופיים בעור, לדוגמה דמודקס. בכל כלב, גם אם אינו אלרגי, חשוב ביותר טיפול רציף ומקיף נגד טפילים מסוג פרעושים וקרציות. הטפילים יכולים להעביר מחלות, ואפילו לגרום לאובדן של דם, ואף למוות במקרים מסוימים. הטיפול הרציף בפרעושים וקרציות חוסך הרבה יותר כסף מאשר ההתמודדות עם התוצאות של אי טיפול, וחוסך גם את הסבל של הכלב. טפילים מיקרוסקופים כגון דמודקס יכולים גם הם לגרום לגרד מסיבי, ואם רואים על הכלב קרחות, יש צורך בטיפול רפואי, אשר בסיומו גם הגרד ייעלם. הגרד נוצר גם מעצם המצאות טפיל המהלך על פני הכלב, אך סיבה נוספת ומשמעותית היא אלרגיה לעקיצות של פרעושים. על כך בהמשך.

פטריה בעור – בעת שרואים קרחות בעור הכלב, עם שוליים אדומים וגרד משמעותי, כנראה שמדובר בפטריה בעור. לאחר אבחון במרפאה, בה הוטרינר ימצא כי מדובר בפטריה, הכלב יקבל טיפול תרופתי מתאים, וזה יביא להפחתת הגרד. חשוב לציין כי במקרים של המצאות פטרייה בסביבת הכלב, חשוב מאוד לחטא נגד הנבגים בסביבה, תוך כדי התקדמות הטיפול, כדי למנוע הדבקה חוזרת של הכלב. בנוסף במקרים כאלו יש לשים לב גם לאפשרות של הדבקה של בני משפחה אחרים, לרוב גורים של חיות אחרות או קשישים, גם אנושיים, ולטפל בהתאם לפי הצורך.

אלרגיה – כלבים יכולים להיות אלרגיים למספר רב של גורמים:

  • מזון – הכולל את מקור המזון, אך גם תוספי מזון כגון צבעי מאכל, חומרי שימור ועוד. הפיתרון הוא מעבר למזון מתאים, הנטול גורמי אלרגיה (היפואלרגני), ואם לאחר מספר שבועות ישנה רגיעה בעור, ניתן לנסות מזונות אחרים בעלי חלבון יחיד ונדיר, שהכלב לא מורגל בו, ולראות אם זה פותר את הבעיה.
  • אלרגיה לגורמים בסביבה – כגון דשא, פריחות וצמחים שונים, או גורמי סביבה סינטטיים כגון חומרי ניקוי ועוד. לרוב הפיתרון הוא על ידי שטיפות שבועיות בשמפו רפואי, החלפת חומרי ניקוי לחומרים אחרים המבוססים על חומרים טבעיים כגון סודה לשתיה וחומץ, לפחות תקופת האלימינציה, וכל זאת בתוספת טיפול תרופתי שיתאים הוטרינר.
  • אלרגיה לעקיצות פרעושים – כאמור, טיפול מתמיד ורציף נגד פרעושים אמור לפתור אף את הגרד הנובע מאלרגיה לפרעושים.
  • אלרגיה לעקיצות חרקים – כגון דבורים, יתושים ועוד.

אלרגיה בכלבים, בשונה מבני אדם, תתבטא בעיקר בתופעות על פני העור כגון אדמומיות, גרד, אובדן פרווה, ליקוק וגירוד חוזר, ודלקות אוזניים. האבחנה שהסיבה לגרד היא אלרגיה מתקבלת לרוב לאחר שלילה של גורמים אחרים לגרד.כלומר, לרוב הוטרינר ישלול או יטפל בטפילים בעור ופטריות, יעביר את הכלב לתזונה שאינה מכילה גורמי אלרגיה (היפו-אלרגנית), ימליץ על רוטינה של שמירה על עור נקי ויבש, ויתן טיפול תרופתי שיפחית את הגרד עצמו, בנוסף לטיפול במקור הגרד. לאחר שהגרד פחת ונרגע, ניתן לחזור ולחשוף את הכלב לגורמי אלרגיה כדי לגלות מה הגורם, אך לא בטוח בכלל שכדאי… אם הגענו למצב יציב, לעיתים כדאי פשוט להמשיך במה שעשינו עד כה, שהביא לאיזון.

גוף זר – לעיתים סיבובי גירוד יכולים להתחיל בגלל קוץ, אזר מגרד ומציק לכלב, והוא מתתחיל לגרד וללקק את המקום, ובכך רק מכניס את הקוץ עמוק יותר לעור.

זיהום חיידקי (hot spot)– פעמים רבות, על כל אחת מהסיבות לעיל, ואפילו סתם אם הכלב נשאר רטוב לאורך זמן אחרי שהיה בים או משחק על דשא רטוב, הלחות נשארת קרובה לעור ולא מתנדפת ביעילות, ונוצר גירוי. הכלב שמגרד עם הפה או עם הצפרניים מחדיר עוד חיידקים ועוד לחות, וכך נוצר מעגל קסמים בו כל גירוד מגביר את הבעיה אשר בתורו מגדיל את הגירוד. יהא אשר יהיה הגורם לתחילת הגרד, המצב יכול להחריף במהירות רבה ולהגיע לפציעה עצמית משמעותית, אשר אינה עוברת ללא התערבות רפואית. ההתערבות תכלול בדרך כלל שימוש בקולר שימנע ליקוק של הנגע, לעיתים גילוח סביב הנגע, או אף תספורת כללית, משחות, כולל משחה מרה למניעת ליקוק, ותרופות אנטיביוטיות מתאימות. לאחר החלמת המקום, יש לשים לב כאשר הכלב מתחיל שוב בתהליך סבבים של גרד, ולחזור לקולר ולמשחות מרגיעות בטרם יתקדם תהליך הפציעה העצמית.

שיעמום ועוד סיבות רגשיות – לעיתים גרד יכול לנבוע פשוט משעמום, חרדה, דיכאון הנובע מבדידות. לעיתים אנו עלולים לשכוח שכלב הוא חיה שמקורה בטבע הוא בלהקות, ולכן כלב למעשה לא מצפה להיות לבד רוב ימי חייו. אך כשגור כלבים מאומץ לבית, הוא מופרד לרוב בגיל 6 שבועות מכלבים אחרים, ואולי חוץ מטיולים קצרים בחוץ, הוא לא חיותר עם כלבים נוספים. ישנם כלבים שאופיים מסתגל, והם לומדים ליות ללא חלק מהצרכים הרגשיים שלהם, או להסתפק במעט שהם מקבלים. אך חלק מהכלבים מפגינים את החסך שהם חשים בחברה, בעניין, בשינויים, בנדודים ועוד על ידי הפרעות התנהגות שונות, אשר אחת מהן היא הגרד החוזר ונשנה. לפעמים הפיתרון לגרד הוא פשוט להוציא את הכלב להרבה יותר טיולים בחוץ, ריצות, מפגשים עם עוד כלבים, לעיתים בשילוב טיפול תרופתי נוגד חרדה, דיכאון והתנהגות אובססיבית, או פשוט – לאמץ עוד כלב…