התאמת אוכל לכלב

פעם היה לנו רק דוגלי ובונזו. היום כשנכנסים לחנות חיות, מסתחררים מהמבחר העצום בין סוגים שונים של מזון לכלבים. המזונות נבדלים ביניהם, חוץ מאשר במותג, גם במרכיבים מהם מייצרים את המזון. ישנם מזונות העשויים מסוגי בשר שונים (עוף, בקר, כבש ועוד}, בשר באיכויות שונות (בשר ציד ממקור טבעי ולא מתועש למשל), ובאחוזי בשר/חלבון שונים, מזונות המכילים או לא מכילים דגנים שונים (עם/בלי גלוטן), עם או בלי קטניות שונות, ובשנים האחרונות גם יותר ויותר תוספות שונות כגון ירקות ופירות, עשבי תבלין ועשבים רפואיים. יש אוכל רטוב בפחיות או פאוצ’ים ואוכל יבש בכופתיות בגדלים שונים. ויש עולם שלם של מזונות רפואיים שבאים לענות על בעיות בריאות ספציפיות.

אז עם כל המגוון העצום הזה, איך בוחרים? ואחרי שבחרנו, איך נדע אם בחרנו נכון? ננסה לעשות קצת סדר בעניין.

כלל ראשון בבואנו לבדוק אם האוכל שהכלב אוכל מתאים לו, הוא לבחון את הדבר בזמן שהוא אוכל רק את המזון הנבחן. הסיבה היא כי גם אם הכלב אוכל כל יום את אותו אוכל, אבל כל יום יש גם תוספת משתנה כלשהי, בדוגמת חטיף, עצם, או אפילו שארית כלשהי מהשולחן, לא נדע להעריך אם תסמין מסוים נובע מהגורם המשתנה, או מהמזון.

לאחר שקיבענו את המזון לסוג אחד, יש גם לקבוע שעות אכילה קבועות. בדיוק כמו לפעוטות. הצורך בכך היא להרגיל את הכלב מבחינה רגשית לצפות לארוחה ושלא תהיה חרדה ואי ודאות סביב מתי תהיה הארוחה הבאה כמו כן, זה מרגיל את המעיים מבחינה פיזיולוגית להפריש מיצי עיכול בשעה המיועדת לארוחה. מספר הארוחות ביום ייקבע כתלות בגיל הכלב (גורים צריכים ארוחות רבות יותר ביום מאשר בוגרים), בגזע שלו (כלבים גדולים וענקיים יכולים לרוב לאכול ארוחה אחת ביום, ואילו גזעים קטנים זקוקים לחלוקת כמות המזון המומלץ ליום למספר ארוחות), במשקל שלו (דווקא כלבים עם עודף משקל זקוקים ליותר ארוחות קטנות, שכן זה מאיץ את המטבוליזם) והרגלי הכלב מן העבר שהוכיחו עצמם כמתאימים לכלב לבביתו הקודם, אם היה.

השלב השלישי יהיה להוציא את הכלב לטיולים. גם הטיולים צריכים להתקיים בתקופת האילוף בזמנים קצובים לאורך היום. בתקופת האילוף יש להוציא להרבה טיולים לאורך היום, ולאחר השלמת הלמידה ניתן להפחית את מספר הטיולים. עוד על נושא זה בכתבתנו המצוינת על אילוף לצרכים.

לאחר שביססנו סדר יום קבוע לכלב, זה הזמן להתפנות לבחון את המדדים השונים שיצביעו על התאמה או אי התאמה של המזון לכלב הספציפי. ככלל, חשוב לציין כי אין מזון גרוע ומזון טוב ומתאים לכל הכלבים. יש מזון שמתאים לכלב האינדיווידואלי או אינו מתאים לו, על אף שהמזון יכול להיות מתאים מאוד להרבה כלבים אחרים. לכן, לא ניתן לבחור מזון ולדעת מראש שהוא יתאים לכלב, ולעיתים נדרש אורך רוח, והבנה כי ההגעה להתאמה הינה תהליך.

באופן כללי, כדאי לבחור מזון ראשוני לכלב בשימת לב לגילו וגודלו או הגזע שלו, אם זה כלב גזעי. גורים לרוב זקוקים לכמות חלבון גבוהה יותר מאשר בוגרים או קשישים. כמו כן, חשוב להתאים את גודל הכופתיות לגודל הכלב, כדי לוודא שהכלב לועס את המזון שלו, שכן זה תורם לעיכול תקין.

חשוב ביותר לקחת בחשבון את האקלים בארץ, שמכתיב הפחתה יחסית בכמות החלבון במזון, לרוב עד 25% חלבון ואף פחות. ככלל, כלב שחי במזג אוויר ים תיכוני זקוק לפחות חלבון במזון מכלב מזחלות בלפלנד, שחי בחוץ. מאחר שעודפי חלבון בתזונה מקשים על הגוף ומובילים למחלות, כדאי תמיד לתת את הכמות המינימלית שמספקת את צרכי הגוף של הכלב. כמובן שפועל יוצא מכך הוא עלייה בכמות הפחמימה שבמזון. איכות החלבון גם כן חשוב ביותר, כאשר ישנם חלבונים המפחיתים סיכויים לאלרגיה, ומזון העשוי מחלבון ייעודי עדי, על קמחים העשויים משאריות מתעשיית הבשר.

אז אחרי שבחרנו מזון ראשוני כלשהו שנראה שאמור להיות בסדר עבור הכלב הספציפי- זה לא מספיק. החלק הכי חשוב זה המעקב שאחרי, שיספר לנו איך הגוף של הכלב מגיב למזון שבחרנו.

בנקודה זו, ולפני שנצלול לעומק, חשוב לציין כי כל ההמשך כאן מניח שהכלב בבריאות תקינה, שאינו סובל מטפילים חיצוניים או טפילים במעיים, וכמובן שאינו סובל ממחלה זיהומית כלשהי. אם יש ספק לגבי בריאות הכלב, תמיד(!) יש להתייעץ עם וטרינר ולא לנסות לטפל לבד על ידי שינוי תזונה. סימנים של הקאות תכופות, שלשולים תכופים, אפאטיות, חוסר תיאבון הם סימנים הדורשים בדיקת וטרינר בהקדם וטיפול רפואי. רק לאחר שלילת בעיה רפואית, אפשר להתמקד בסימנים של בחירת מזון מתאים.

הסממן הראשון להתאמת המזון לכלב, זו איכות הצואה. אנו נרצה לראות תוך שבוע צואה מוצקה. צואה שאינה מוצקה, או שהיא מוצקה בהתחלתה אך נהיית רכה בסופה, היא אינדיקציה לאי התאמת סוג או כמות המזון שניתן לכלב. כממות מזון רבה מידי בארוחה תביא לצואה שרכה בסופה. עיכול לא טוב שמוביל לצואה רכה בסופה היא בעצם בזבוז של כסף, כי חלק ממה שהכלב אכל למעשה לא התעכל בגופו, ויוצא ללא תועלת. צואה שכולה רכה היא לרוב בשל עיכול לא טוב של אחד המרכיבים במזון, ועד כדי אי סבילות של המעיים של הכלב לאחד המרכיבים. אם זה נמשך לאורך שבוע ויותר, ולא רואים התמצקות הדרגתית בצואה, כדאי לבחון מעבר למזון עם קטניה/דגן אחר, ומקור בשר אחר. ככלל, אורז מלא או לבן עוזרים במיצוק הצואה יותר מאשר קטניות ודגנים אחרים.

לאחר שמצאנו מזון שמתאים לכלב, והיציאות מוצקות, יש להמשיך ולבחון לאחר חודש חודשיים את הפרווה והנראות של הכלב: נצפה לראות פרווה מבריקה, ללא גרד ונשירה מועטה של פרווה. אם הכלב נראה דהוי, ומשיר הרבה פרווה, ניתן להתייעץ עם הצוות המקצועי שלנו, למציאת מזון מתאים יותר לכלב הספציפי. במקרה של גרד קשה, או תופעות אחרות שיכולות להצביע על אלרגיה, כדאי לא לחכות חודש או חודשיים ולהחליף את המזון מוקדם יותר.

ישנם עוד מדדים להתאמת המזון לכלב, כגון רעב מתמיד ודרשנות מזון מתמידה, לעומת שביעות רצון של הכלב.

אנחנו בצוות עצם העניין מלווים בעלי כלבים מזה עשורים, בתהליך התאמת המזון לכלב, כך שהכלב יגיע לבריאות ושמחה מקסימלית, והבעלים אף יחסוך כסף על ידי הדרכה מדויקת להאכלה בכמות וסוג מזון, ומספר ארוחות שיביא את הכלב למקסימום שלו. אנחנו כאן בשבילכם.