חתולי בית חיים לאורך שנים ארוכות יותר עם התקדמות הטיפולים הווטרינריים המוצעים, איכות המזון, והמודעות של הבעלים לטיפול נכון בחתול. כבר לא נדיר למצוא חתולים שרובם עוברים את גיל 12 בבריאות תקינה, וממשיכים ומאריכים חיים אף מעבר לגיל 20. עם השמחה שבהארכת החיים, ישנה גם עלייה בקשיים תפקודיים של חתולים קשישים הנובעים מהגיל המבוגר. מהם הקשיים הצפויים לחתול קשיש, מה הסיבות להם, וכיצד על הבעלים להתמודד איתם?

1. כאבי שלד ורקמות רכות. חתולים מבוגרים וקשישים מתקשים עם העלייה בגיל בפעולות אותן בצעו בעבר בקלות יחסית. קפיצה על וירידה מרהיטים גבוהים יכולה להיות קשה או מכאיבה, הגמישות של הגוף יורדת, ואיתו ההנאה מהתנועה, מה שמוביל פעמים רבות להימנעות מפעולות כגון טיפוח עצמי, קפיצה לרהיט שהיה פעם מועדף, הימנעות מללכת לאכול או לשתות, והימנעות ממשחק. זהו תהליך טבעי וצפוי בחתולים קשישים. עם זאת, ניתן להקל על החתול על ידי תוספי מזון (לדוגמה: גלוקוזאמין) או האכלה במזון המכיל תוספי מזון שהוכחו כי מקלים על הכאבים הללו, וזאת יחד עם הנגשת מקומות אהובים על החתול על ידי יצירת מדרגה עבורו, ועידוד תנועה כדי לשמור על טונוס שרירים תקין כמפורט להלן. כמו כן, כדי למנוע סטרס ותסכול, מומלץ להנגיש את הבית לצרכי החתול, על ידי יצירת מדרגה ליד מיטה אהובה וגבוהה שהוא נוהג לישון בה וכבר מתקשה לעלות ולרדת ממנה, וכן יצירת מקומות נוחים ומרופדים לשכיבה גם במקומות נמוכים יותר. אם ניתן, לאפשר מקום מרופד ונוח לתצפית ליד החלון במקום עם שמש בחלק מהיום.
2. ירידה בפעילות הגופנית. הירידה בפעילות הגופנית בגיל המבוגר יכולה לגרום למגוון של בעיות: פעילות מזרימה את הדם ועל כן מעודדת את מערכת החיסון, כמו גם עוזרת לשמור על טונוס שרירים וגמישות טובים יותר, וכפועל יוצא מכך מפחיתה כאבי שלד בשל שינויים ניווניים. ישנן מספר פעולות שניתן לבצע כדי לעודד את החתול לשמור על טונוס שרירים תקין. לדוגמה, ניתן לשים את החתול בפינה רחוקה בבית כדי לעודדו ללכת לאזור המזון או המיטה המועדפת עליו, וזאת פעמיים או שלוש ביום. כדאי לנסות לעניין אותו בצעצוע מתחלף, או צעצוע שהוא אוהב במיוחד. אומנם חתולים קשישים משחקים פחות, אך לפעמים הם יסכימו לשחק מספר דקות, אפילו בשכיבה, וזה יוביל להזרמת דם ובריאות טובה יותר. דרך נוספת שחתול מבצע פעילות פיזית היא בשימוש במתקן גירוד. כדאי להציע מתקן גירוד בכל גיל, ובגיל המבוגר במיוחד לעודד שימוש בו. ניתן להוסיף קטניפ (נפית חתולים) למתקן, לחתולים המגיבים לו, או לנסות מתקו גירוד עם שיפוע אחר או מרקם אחר ממה שהוא התרגל.
3. קושי בוויסות טמפרטורה. חתולים קשישים מתקשים יותר לשמור על חום גופם הן בעונה הקרה, והן בעונה החמה בשל המזגנים המופעלים בבתים. כדי לסייע לחתול לא לסבול מקור, ההמלצה היא להשאיר בסביבתו שמיכות חמות ומבודדות, מיטות מוגבהות, "איגלו" לחתול, ואפילו מקור חום כגון מנורת חימום או כרית חימום, שתאפשר לחתול לווסת את חום גופו על ידי קירבה ומרחק למקור החום. יש לשמור על חתול קשיש מפני מזג אוויר קיצוני, ולא לאפשר לו לצאת לגינה או מרפסת בימים עם רוח חזקה או גשמים עזים, או חמסין קיצוני.
4. קושי בשמירה על ניקיון אישי. עם הירידה בגמישות ובמוטיבציה, חתולים קשישים עלולים לנקות עצמם פחות. כדאי לסרק את החתול לעיתים קרובות להפחתת פרווה חסרת ברק. כמו כן, מומלץ לקצר את השיער סביב העכוז, כדי למנוע שאריות צרכים על הפרווה, וזאת במיוחד בארוכי שיער. אם החתול התלכלך לאחר נתינת צרכים ואינו מנקה עצמו היטב, יש לעזור לו על ידי ניגוב עדין של האזור.
5. קשיים עם ארגז החול. חתולים קשישים עלולים להתקשות לעלות ולרדת מדרגות כדי להגיע לארגז החול שלהם, או להתאפק עד לחוסר שליטה על הצרכים בשל חוסר רצון לצאת החוצה במזג אוויר שלא נעים להם. מומלץ בבית רב מפלסי להחזיק ארגז חול בכל קומה, ובבתים בהם החתול יוצא לעשות צרכים, כדאי להשאיר ארגז גם בבית, ולאפשר לחתול גישה נוחה לארגז צרכים זמין, וכמובן נקי. בכל מקרה, עשיית צרכים מחוץ לחול יכולה להצביע על מחלה, ומומלץ לפנות לווטרינר לשלילת או טיפול בבעיה רפואית, וזאת במקביל לשינויים והנגשת ארגזי חול עבור החתול.
6. ציפורניים ארוכות ועבות. חתולים קשישים פחות פעילים ומשחקים ולכן שוחקים פחות את הציפורניים שלהם. כמו כן, הגיל גורם לציפורניים להיות עבות וקשות יותר מאשר בגיל צעיר. מסיבות אלו, מומלץ לגזור את צפרני החתול באופן קבוע, אחת למספר שבועות לפי הצורך.
7. שינויים במשקל ובתיאבון
   אומנם ישנם חתולים העולים במשקל בזקנתם, בשל ירידה בפעילות הגופנית והמוטיבציה לשחק, אך גם רבים החתולים אשר מאבדים ממשקלם בזקנה. יש לעקוב אחר משקל החתול, ולדאוג לטפל בבעיות משקל ותיאבון מיד עם הופעתן, לפעמים אף במעורבות אבחון וטרינרי. הסיבות העיקריות לירידת תיאבון יכולות להיות בעיות כרוניות בשיניים ובחניכיים, ירידה בחוש הריח המוביל להפחתה במוטיבציה לאכול, וכן התחלתן של מחלות כרוניות שונות, כדוגמת מחלת כליות הנפוצה בחתולים קשישים. לאחר בירור ופתרון בעיות רפואיות, יש להתאים את המזון לחתול כך שהוא ישמור על משקל תקין על אף השינויים הנובעים מהגיל המבוגר. ישנם מזונות עתירי טעם וריח, לחתולים הזקוקים לכך, מזונות רפואיים לחתולים עם בעיות בכליות, וכן מברשות שיניים לצחצוח (לחתולים שמאפשרים זאת) או תוספים למים לשמירה על היגיינת הפה. לעיתים הסיבה לירידה בכמות האכילה היא סביבת האכילה- לדוגמה צלחת על הריצפה דורשת לרכון, וזה עלול להיות מכאיב לצוואר של חתול מבוגר, או לגרום לבחילות וצרבות. לכן מומלץ לבחור צלחת מוגבהת, או להניח את הצלחת על משהו שיאפשר לאכול מבלי להוריד את הראש כלפי מטה.
8. ירידה בכמות השתיה. חתולים ככלל הינם חיות מדבריות במקורם, ועל כן ממעטים בשתיה באופן טבעי. המגמה הזרת מחריפה עוד בגיל המבוגר ממספר סיבות: הירידה במוטיבציה לזוז, אם בשל כאבים, או קושי לווסת את חום הגוף, גורם לחתולים לגשת פחות לקערת המים שלהם. לכל חתול בכל גיל מומלץ לשמור על קערת מים נקייה, מים טריים, ואך להשתמש בנוסך לקערת המים גם במזרקה. כמו כן, לחתולים שאוהבים, מאוד מומלץ להוסיף לתזונתו מזון משומר רטוב איכותי, משקאות חתולים בפחית (חדש!), מרק עוף בייתי (ללא בצל ושום!) וכו', כדרך לדאוג שהחתול שותה מספיק נוזלים.

כמפורט לעיל, הזיקנה מציבה אתגרים חדשים לבעלים בעקבות שינויים בהרגלים ובמצבו של החתול, אליהם יש להיות ערים ולהגיב בהתאם. כמו בכל שלב אחר בחיים, חלק מהשינויים מצביעים על צורך ביעוץ ושיתוף של וטרינר, אך יש הרבה שינויים שניתן להתמודד איתם באופן עצמאי. המפתח הוא תשומת לב. ככל שהבעלים יהיה ער יותר למצב של חתולו, ולצרכים המשתנים שלו, כך הוא יוכל בצורה טובה יותר להיענות להם, ולהקל את חייו של החתול, ואף להאריך את חייו ואיכות חייו.